Tuesday, April 3, 2007

מכתב מספר 9: רופא מומחה

אלה שלום רב,
אין ספק ששמחתי לשמוע על כך שמצבך הפסיכולוגי השתפר בצורה משמעותית בזכות הפגישות עם הפסיכולוג.
בנוסף לכך,רמת הגלוקוז בדם מאוזנת ביחס לחולת סוכרת נעורים.
ובנוגע להריון, את צריכה לקבל טיפול מיוחד עקב סוכרת הנעורים אשר ישמור על עוברך בריא.
סוכרת נעורים אצל האם משפיעה על הסביבה שבה מתפתח העובר, ולפיכך מחייבת התיחסות מיוחדת.
השפעת הסוכרת על העובר והאם בסוכרת הנעורים תלויה במצבה הרפואי אצל האם ובאיזון הסוכרת אצלה עוד לפני ההריון ובמהלכו. ע"פ על הצרכים הללו מומלץ :
1.עשיית כל מאמץ להשגת איזון טוב של ערכי הסוכר בדם
2.להקפיד על מעקב במרכז רפואי מקצועי המיומן בטיפול נשים סוכרתיות הרות
ככל שהסוכרת באם מאוזנת פחות, כך עולה הסיכוי להיפוגליקמיה ביילוד לאחר הלידה, אך לפי דעתי במקרה שלך זה לא התרחש מכיוון שהסוכרת אצלך מאוזנת והינך במצב טוב.
דרך אגב, שיהיה במזל טוב:]
מקווה שעזרתי,
ד"ר שליטין

מכתב מס' 8: רופא המשפחה

אלה שלום רב,
אני שמח להבין ממכתבך האחרון שמצבך הנפשי השתפר מאד, ומצבך הפיזי לא הדרדר.
כמו כן, שמחתי לשמוע שאת מצליחה לשלב בין המחלה לבין חיי היום-יום ולהכיר בעובדה שתצטרכי להסתדר כך כל החיים.
טוב ששמעת לעצתי והלכת לפגישה אצל הפסיכולוג, כי בהחלט ניתן לראות ולשמוע על השיפור במצבך.
המשיכי להקפיד על ההוראות של הטיפול במחלה.
המשיכי לעדכן אותי על התקדמותך,
בברכה, ד"ר יניקוביץ'.

מכתב מס' 7: החולה

ד"ר ינוביץ' שלום רב,
עברה שנה מאז שגיליתי שאני חולה בסוכרת נעורים.
במכתבי האחרון אלייך, התלוננתי רבות על מצבי, והייתי במצב נפשי חמור.
לפיכך ייעצתם לי אתה וד"ר שליטין להיוועץ בפסיכולוג.
בהתחלה, לא הסכמתי כמו שאתה וודאי זוכר, ונבהלתי מהעניין.
לאחר ההסברים שלכם הבנתי שזה יכול רק לעזור לי, הלכתי אליו.
לפני שבוע היה המפגש האחרון שלי עם הפסיכולוג מכיוון שמצבי השתפר ומצב רוחי עלה במידה ניכרת.
מבחינה לימודית עליתי וחזרתי לממוצע שהיה לפני שגיליתי שאני חולה, וכמו כן, מצבי עם בן-זוגי השתפר, ובכלליות התרגלתי למחלה, ולמדתי איך לשלב אותה עם חיי היום-יום שלי,ובנוסף התרגלתי גם לדקירות הכואבות שאני צריכה לקבל 4 פעמים ביום.
כבר יצאתי מכל הדיכאונות, הכעסים שהיו לי נפסקו, ובקיצור למדתי לקבל את המחלה.
תודה על העזרה,
אלה.

מכתב מס' 6: רופא מומחה

לאלה שלום רב,
עפ"י הבדיקות האחרונות שבהן מדדנו את רמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1C)
מסתבר כי רמת הגלוקוז במינון נורמלי לחולי סוכרת נעורים ואין סיבה לדאגה.

ללא ספק רואים כי את מקפידה למלא אחר ההוראות שניתנו לך במכתבי הקודם לפני חצי שנה.
כמו כן אני מסכימה לגמרי עם רופא המשפחה שאת צריכה להתחיל לקחת את עצמך בידיים, להיות יותר אופטימית לגבי המצב הנוכחי, ומומלץ לך מאד ללכת להיוועץ אצל פסיכולוג.
אם תמשיכי לטפל במחלה בצורה שאת מטפלת בה כיום, אין לי ספק כי מצבך לא יוכל להדרדר.

מבחינה פסיכולוגית, מצבך קשה.
את אינך מתמודדת עם המחלה בצורה נכונה, והנה כמה עצות להתמודדות נכונה עם המחלה:
1) נסי להבין כמה שיותר מה עושים וכיצד פועלים.
השליטה הזו הינה התרומה הטובה ביותר להסתגלות.
2) חזרי מהר לשיגרה.
כגון: פעילויות חברתיות, לימודיות, וכל שאר עיסוקייך האחרים.
3) שלבי את הסוכרת בחיי היום-יום ולא לתת לה להוביל, להגביל או לצמצם אותם.
4) שיתוף הסובבים אותך בדבר הסוכרת וגיוס תמיכה רבה ככל שניתן.
5)השתדלי להיות אופטימית לגבי האפשרות לחיות חיים נורמליים עם הסוכרת.

ואת כל שאר העבודה לגבי מצבך הפסיכולוגי יעשה הפסיכולוג.
מקווה שעזרתי, ד"ר שליטין.

מכתב מס' 5: רופא המשפחה

אלה שלום,
שמחתי לראות כי נענית לבקשתי ושיתפת אותי במה שעובר עלייך בחודשים האחרונים.
מצבך עכשיו הוא לגיטימי וטבעי כי את מרגישה כעסים ודיכאונות.
אך אני מבטיח שבעתיד הכל ישתפר, את תלמדי להתמודד עם המצב הקיים ולשלב בין המחלה לחיי היום-יום.

אני רוצה להפנות אותך לפסיכולוג אשר יעזור לך להתמודד עם מצבך וייתן לך עצות יעילות איך לרומם את מצב-רוחך.
אני לא רואה סיבה לירידה בלימודים, המחלה לא משפיעה על ריכוז ועל יכולות הלמידה שלך, ולכן אני מציע שתתחילי לקחת את עצמך בידיים, לחשוב על עתידך, ולהבין שבאיזה שהוא שלב את תצטרכי להתרגל לעובדה שאת חולה בסוכרת-נעורים, ושאת יכולה להתמודד עם המצב למרות שעכשיו הכל נראה שחור.

הקפידי לעשות את מה שהרופא המומחה ייעץ לך, כי מצבך יכול רק להשתפר מעכשיו.
מקווה שעזרתי,
ד"ר ינוביץ'.

מכתב מס' 4: החולה

ד"ר ינוביץ' שלום,
אני חצי שנה כבר חולה בסוכרת הנעורים.
בפעם האחרונה שדיברנו ביקשת ממני לערב אותך במעקב של הטיפול בסוכרת.
ד"ר שליטין (הרופאה המומחית שהפנית אותי אליה) הסבירה לי מה עלי לעשות בכדי לטפל במחלה ופירטה לי כמה עובדת חשובות.

המצב הנוכחי קשה לי ולסובבים אותי ואני בטוחה שבהמשך יהיה קשה להתרגל.
כמו כן, הייתי נערה בריאה שחיה חיים נורמליים כמו כל בן-אדם אחר, והמחלה הנוראית הזאת נחתה עלי בן רגע.
בנוסף לכל המחלה גם השפיעה עלי מבחינה פסיכולוגית וגרמה לי לתגובות שהתבטאו בהלם, הכחשה, פחד, חרדה, דיכאון וכעס על הסובבים אותי.

אני והחבר שלי נכנסו למשבר עקב המחלה הפתאומית, אני מוציאה עליו את כל כעסי, אין לי חשק להיפגש איתו יותר, ואני מרגישה שהוא אינו אוהב אותי יותר.

מבחינה לימודית ירדתי מאד, ציוניי נמוכים ואיני מצליחה להתרכז בחומר הנלמד.

באופו כללי, עולמי הפך מלבן לשחור.
מקווה שתוכל לעזור לי בהמשך,
אלה.

מכתב 3: רופאה מומחית- ד"ר שולמית שליטין בי"ח שניידר

לאלה שלום,
לאחר שבאת אליי לבדיקה שבה ביצענו חזרה על התסמינים (השתנה מרובה, צמאון מוגבר וכ'ו), בדיקת רמת הסוכר בדם, בדיקת המוגלובין (HbA1c)- מדד לרמות הסוכר בשלושת החודשים האחרונים,
בדיקות כלליות (לחץ דם, שתן וכ'ו).
התוצאות של הביקות הללו מצביעות על כך שלקית בסכרת נעורים, ועכשיו אפרט לך מה עלייך לעשות בכדי לשפר את המצב.

קודם כל, לידיעתך, מחלת הסכרת אינה מדבקת ואינה ניתנת לריפוי. האיבר הפגוע בגופך הוא הלבלב,ובגלל זה יש לך חוסר ברמת הגלוקוז בגוף. עלייך להזריק אינסולין לגופך 4 פעמים ביום, מה שיאזן לך את רמת הסוכר בדם. עלייך להיזהר לא להזריק מנת יתר של האינסולין, כיון שזה יכול לגרום להיפוגליקמיה.
מומלץ לא לאכול דברי מתיקה רבים ולא לבצע את הפעולות הגופניות צניחה וצלילה, אבל מומלץ בכל זאת לבצע לפחות פעמיים ביום פעילות גופנית מסוג כלשהו.
בנוסף, עלייך ללכת לדיאטנית אשר תבנה לך תפריט בהתאם למצבך. את מחוייבת ללכת מכיוון שטיפול תזונתי יחד עם מינון מתאים של אינסולין מונע או מקל על סימפטומים של היפוגליקמיה. יתרה מכך, תזונה מתאימה יכולה להאט את ההתקדמות של סיבוכים כרוניים של הסכרת.
מומלץ גם לא להשתמש בטיפולים או מוצרים אלטרנטיביים ללא הייעוץ שלי.

בשביל לשפר את מצב רוחך כדאי לך לחזור לשיגרה ולשלב את הסכרת בחיי היום-יום שלך ואל תתני למחלה להגביל או לצמצם אותם.

מקווה שתתרגלי למצבך.
בברכה, ד"ר שולמית שליטין.